"למה אתה לא מסדר את החדר שלך?

                                 בקשתי ממך כבר אלף פעמים.....!!!"

 

גם הילד שלכם לא מסדר את החדר?

גם אתם מוצאים את עצמכם מזכירים... מסבירים... גוערים... מענישים... והחדר ממשיך

להיות מבולגן?

ההתמודדות עם סדר וניקיון (ומטלות בית נוספות) אינה פוסחת על רוב המשפחות.

הורים רבים מגיבים באופן אוטומטי לסיטואציות שונות וביניהן - אי שיתוף הפעולה של הילד. 

השינוי בתגובה האוטומטית שלנו, ההורים, יוביל ויתרום לשינוי בתגובות ובהתנהגויות הלא רצויות של ילדינו.

 

באופן מעשי:

כאשר הילד שלנו אינו משתף פעולה מרצון ואינו מסדר את החדר שלו, אנחנו כועסים ומגיבים באופן אוטומטי: בדרך כלל נזכיר לו כמה פעמים, אחר כך נגער בו בכעס,  נסביר לו למה חשוב שיסדר את החדר, וכאשר נרגיש שכלום לא עוזר ננקוט באחת משתי האופציות: נעניש אותו  או נסדר במקומו....

ההורה מפרש את התנהגות הילד כחוסר התחשבות... הילד כפוי טובה... הוא לא סופר אותי... הוא עושה דווקא... הוא לא שומע בקולי... וההורה מרגיש כועס, מאוכזב ואפילו נעלב. הוא מרגיש שהוא שקוף, שהוא לא דמות סמכות, שהוא חסר אונים ושבבית אין שיתוף פעולה הנסמך על ההבנה שכל אחד צריך לתרום את חלקו על פי יכולתו.

אנו שואלים איך עוד אפשר לפרש את ההתנהגות של הילד?

מכיוון שאנו מאמינים שהתנהגות של ילדים היא שפה אז יש ילדים שעל ידי אי סידור החדר מבטאים צורך בעצמאות. הם מבקשים להחליט ולקבוע בעצמם על הטריטוריה הקטנה שלהם: חדרם.

כאשר ההורה מבין את הצורך והבקשה של הילד לעצמאות, את העקביות וההתמדה של הילד (אנחנו הרי מתעמתים איתו על סידור החדר תקופה ארוכה והוא עקבי....) ואת עמידתו האיתנה על שלו, ההורה כבר חושב אחרת. ההורה מפרש אחרת את ההתנהגות של הילד.

ההורה מבין את הרצון לעצמאות, אולי הוא אפילו מעריך את הנחישות של הילד ואת הכוחות שלו להתמודד מול שני הורים כועסים ולוֹחצים...

כעת, מתוך הבנת הראיה הסובייקטיבית של הילד, ההורה יכול להגיב אחרת ולהוביל שינוי ביחסים ובאווירה בבית.

למשל: מתוך ההבנה שהילד מבקש עצמאות ההורה יכול לשוחח איתו ולעשות הסכם אשר יהיה מקובל על שני הצדדים ובעקבותיו שניהם יהיו מרוצים. באחת המשפחות עימן עבדתי ההורים והילדים הסכימו שכל השבוע הסדר בחדר הינו באחריות הילד אולם פעם בשבוע, לפני הניקיון השבועי של הבית, הילדים מסדרים את החדרים.

משפחה אחרת החליטה שהיא משאירה את החדר לאחריות הילד ושאם הוא לא מביא בגדים לסל הכביסה הוא יאלץ להתמודד עם התוצאות... 

כאשר ההורה אינו מרגיש כועס והוא מבין את הילד הוא יכול לצאת ממעגל התגובות האוטומטיות ולהיות יצירתי :)

תחשבו על זה....