בתי נראית גדולה מכפי גילה ולאחרונה היא מספרת כי הילדים אומרים לה שהיא שמנה.... לבן שלי יש משקפיים והילדים קוראים לו ינשוף..... איך לעזור לילד? 

 

הורים רבים מכירים את תחושת העלבון המר כשהילד בא הביתה ומספר שנפגע. ההורים מזדהים עם הילד ולעיתים מרגישים כאילו הדברים נאמרו להם עצמם, הם מוטרדים מהקושי והכאב שהילד חווה ומתלבטים מהי הדרך הנכונה לעזור לילד. 

הכאב של ההורים הוא טבעי ביותר והאינסטינקט הראשון דוחק בהורה לגונן על הילד, אך נשאלת השאלה – מה הילד מרוויח מכך?

פיתוח כישורים חברתיים הוא אחת המטרות החשובות של הורים בחינוך ילדיהם. כאשר הילד נתקל בבעיות בתחום החברתי ההורים עשויים לחוות אכזבה או חרדה לא פרופורציונאלית. הם אף עשויים לראות בכך כישלון אישי שלהם (– לא לקחתי אותו מספיק לגן השעשועים ולכן אין לו חברים...) או, הורה שחווה דחייה חברתית בילדותו עלול להיבהל יתר על המידה מקושי זמני של ילדו.

כאשר הורה מאפשר לילדו לעמוד מול אתגרים חברתיים ורגשיים הוא גם מאפשר לו להתמודד בכוחות עצמו ולפתור בהצלחה את הבעיות. הוא מאפשר לו להתמודד עם תסכול ואכזבה, להתחשל ולהסתדר באופן עצמאי בחברת הילדים ולמצוא את הדרך שלו להתגבר על המהמורות שהמציאות מזמנת לו.

 

באופן פרקטי: 

כאשר הילד שלכם מתמודד עם עלבונות בחברת הילדים, כדאי שתשאלו את עצמכם מספר שאלות הקשורות לחייו החברתיים: האם הוא אהוד בחברת הילדים? האם הוא דחוי? האם הוא יוזם תקשורת עם ילדים או מתקשה ליצור קשר עם ילדים? האם יש לו כישורים חברתיים – האם הוא יודע לפתור מריבות? להתפשר? לעמוד על שלו? האם יש לו מספר חברים טובים? האם הוא משחק עם ילדים בני גילו בבוקר (במסגרת בה הוא לומד) ואחר הצהרים (מזמין חברים ומוזמן אליהם)? איך הוא מסתדר בחברת ילדי המשפחה (בני דודים או ילדים של חברים שלכם)?

רב ההורים שיענו על השאלות הללו ימצאו שהילדים שלהם חברותיים, אהובים, יש להם חברים (יש ילדים שגם חבר טוב אחד או שניים מספק את הצורך החברתי שלהם), הם מסתדרים בחברת הילדים, והם מפותחים היטב ובהתאם לגילם מבחינה חברתית.

 

כאשר ילד סופג עלבונות מומלץ לעזור לו ליצור הזדמנויות מתאימות למפגשים חברתיים ולחזק את מעגל החברים הטובים שלו. זה יתן לו רשת ביטחון ויתן לו הזדמנות לתרגל מיומנויות חברתיות נוספות הנדרשות ליחסים חברתיים תקינים.

 

בנוסף, אפשר לעשות איתו משחק תפקידים (בגיל הרך אפשר להעזר בבובות, ולדמות מצב שבו בובה אחת מעליבה את השניה ולחשוב ביחד מה הבובה הנעלבת יכולה לעשות). תנו לילדים להמציא ולחשוב על אפשרויות התגובה ואני מאמינה שתתפלאו לראות שיש להם רעיונות טובים. אפשר להוסיף גם רעיונות משלכם, אגב משחק, וכל זה יתן להם ביטחון ואפשרויות בחירה אשר יעזרו להם להתמודד במצבים אמיתיים.

 

דבר נוסף שאפשר לעשות הוא לפנות לגורם החינוכי (גננת, מורה, יועצת בית הספר)  ולהפנות את תשומת לבם למה שהילד שלכם מספר. בהתאם למידת החומרה ולגיל הילד בקשו מהצוות החינוכי לפקוח עין ולעזור במידת הצורך – לנחם אם צריך, להציע משחק עם ילדים אחרים שאינם מעליבים, להסביר לילדים המעליבים את המשמעות ואף לעשות עבודה חינוכית ערכית הקשורה להתחשבות וליחסים טובים בחברת הילדים. אנשי החינוך יוכלו לעזור גם ברמה האישית וגם ברמה הכללית.

 

ולסיום - בדרך כלל כדאי להורים לתת לילדיהם הרגשה שהם סומכים עליהם שיצליחו לפתור את הבעיות והמריבות בכוחות עצמם משום שחלק גדול מהלמידה החברתית של ילדים מתבצע דרך התמודדות.

 

  • w-facebook

© כל הזכויות שמורות, תמורות בהורות, איילת אפשטיין, 052-8575311.